Перейти к содержанию

צוותין בסימא

Материал из Хабадпедии

צוותין בסימא הוא ביטוי בארמית שפירושו 'חברה נעימה'. בתורת החסידות משמש הביטוי לביאור החיבור שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל באמצעות קיום המצוות, הכולל גם בחינת תענוג, נוסף על עצם ההתקשרות[1].

Источник выражения

הביטוי מופיע במסכת סוכה בסיפור על איש ואישה שהלכו יחד בדרך. כאשר הגיעו לפרשת דרכים ונפרדו זה מזו, אמרו: "אורחין רחיקא וצוותין בסימא". רש"י מפרש: "אילו היינו יכולים לילך בדרך אחד היה נעים צוות שלנו"[2].

צוותא וחיבור בקיום המצוות

בדרך חיים, ב"שער התפלה", מבאר אדמו"ר האמצעי כי מלבד משמעותה של "מצווה" כציווי, היא מתפרשת גם מלשון "צוותא" — חיבור וקשר, ומביא לכך את הלשון "צוותא בסימא". החיבור הנעשה על ידי המצוות הוא בשני כיוונים: התקשרות כנסת ישראל בקב"ה מלמטה למעלה, והתחברות עצמות אור אין סוף למטה, מלמעלה למטה. את הנוסח "אשר קדשנו במצותיו" הוא מבאר על התקשרות כנסת ישראל מלמטה למעלה[3].

להמחשת החיבור הנפעל על ידי הציווי, מביא הרבי משל מחכם גדול ואיש פשוט, שאין ביניהם יחס מצד מעלותיהם. כאשר החכם מצווה את האיש הפשוט לעשות דבר עבורו, והלה מקיים את הציווי, נוצר ביניהם חיבור. כך גם קיום המצוות מחבר את האדם עם מצווה המצוות, אף שמציאות הנבראים אינה בערך אליו, וקיום המצוות שלהם הוא לפי כוחם[4].

הרבי מבחין הרבי בין "צוותא סתם" לבין "צוותין בסימא": "צוותא" מבטאת את החיבור, ואילו "בסימא" מבטאת את היותו באופן של תענוג. ביאור זה נרמז במילה "יצוה", המתפרשת מלשון צוותא וחיבור. בהמשך לכך מבואר כי במצוות יש הן רצון עצמי והן תענוג עצמי, וכיוון שהרצון הוא עצמי, גם התענוג הוא עצמי[5].

אדמו"ר הרש"ב מבאר, כי הרצון העצמי שבמצוות מתגלה כעת, ואילו התענוג העצמי שבהן נותר בהעלם ויתגלה לעתיד לבוא. עם זאת, גם התענוג כבר נמשך כעת באמצעות קיום המצוות בפועל. זהו הביאור בפירוש רש"י ל"כי ידעתיו" - לשון חיבה: קיום המצוות ממשיך חיבה ותענוג עצמיים. המאמר קושר המשכה זו לקיום המצוות בקבלת עול מלכות שמים[6].

См. также

Примечания

  1. ^ ד"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה, שבת פרשת וירא, כ"ף מרחשוון תשל"ו, סעיף ה, הנחה בלתי מוגה; נדפס ב"דבר מלכות", וירא תשפ"ז, עמ' יג–יד.
  2. ^ סוכה נב, א, וברש"י ד"ה וצוותין בסימא.
  3. ^ אדמו"ר האמצעי, דרך חיים, שער התפלה, פרק מד, נב, סוף ע"ב ואילך. במהדורת קה"ת תשע"ג, שער התפלה עמ' 103–104.
  4. ^ שיחת שבת פרשת שמות, כ"ג טבת תשי"ג, סעיף ה, תורת מנחם חלק ז, עמ' 275. שם מצוין לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י, עמ' שסט; היום יום, ח' בחשוון; ספר המאמרים ה'ש"ת, עמ' 73.
  5. ^ ד"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה תשל"ו, סעיף ה.
  6. ^ ד"ה כי ידעתיו, שבת פרשת וירא תרס"ו, המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, עמ' עו–עז, ובפרט בסיום המאמר. וראה ד"ה כי ידעתיו תשל"ו, סעיף ה, "דבר מלכות" הנ"ל, עמ' יג–יד.

Сообщить об ошибке на этой странице