Перейти к содержанию

Цлиль ве-земер (хор)

Материал из Хабадпедии

צליל וזמר (באנגלית: Tzlil V'zemer Boys Choir), המכונה גם פרחי צליל וזמר, הייתה מקהלת ילדים חסידית שפעלה בארצות הברית משלהי שנות הלמ"דים ועד תחילת שנות הסמ"כים, בהנהלתו ובניצוחו של חסיד חב"ד הרב אברהם רוזנברג.

המקהלה התפרסמה בזכות ביצועיה לניגונים ולשירים חסידיים, העיבודים המוזיקליים המורכבים, שילובם של סולנים ילדים והופעותיה בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל. במסגרת פעילותה הוציאה שמונה אלבומים מרכזיים, וחלק מבוגריה המשיכו לעסוק במוזיקה חסידית ובחזנות.

История

ייסוד המקהלה

המקהלה נוסדה בשנת תשל"ח (1978), באזור מונסי, במדינת ניו יורק שבארצות הברית, על ידי הרב אברהם רוזנברג, חסיד חב"ד שעסק בניצוח ובהפקת מוזיקה.

עוד קודם להקמת המקהלה העצמאית עסק רוזנברג בניצוח על מקהלות ילדים, באמצע שנות הלמ"דים, בתקופת שהותו בארץ הקודש במסגרת התלמידים השלוחים, הקים מקהלה בכפר חב"ד שבה השתתפו ילדים ואברכים. המקהלה הוקמה לקראת הופעה מיוחדת בבנייני האומה בירושלים[1], וכן ניצח על מקהלת ילדים חב"דית שהופיעה בפני הרבי במעמד חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה תשמ"ב, ובהמשך עברה בהדרגה לפעול כמקהלה העצמאית.

האלבום הראשון בסדרת "צליל וזמר" יצא לאור בשנת תשמ"ד (1984), ובשנים שלאחר מכן התרחבה פעילות המקהלה באמצעות הפקת אלבומים והופעות.

בשנות המ"מים והנו"נים הייתה "צליל וזמר" ממקהלות הילדים הבולטות במוזיקה החסידית בארצות הברית.

המקהלה התאפיינה בהפקות מוזיקליות בהיקף רחב, בשילוב קולות ילדים עם ליווי של מקהלת מבוגרים וכלי נגינה, ובעיבודים שהותאמו לקולותיהם של הילדים.

רוזנברג השקיע בגיוס ילדים בעלי כישרון מוזיקלי ובטיפוח סולנים. לפי סקירות על פעילותו, הוא נהג לאתר ילדים בעלי יכולות שירה מיוחדות ולפעול לצירופם למקהלה גם כאשר התגוררו במרחק ממקום פעילותה.

לאורך השנים שיתפה המקהלה פעולה עם מוזיקאים ומעבדים בולטים, ובהם מונה רוזנבלום ולארי הוכמן.

המקהלה ביצעה שירים מקוריים, לחנים של מלחינים חסידיים שונים, ועיבודים מחודשים לשירים מוכרים. השירה הייתה בעיקר בעברית, ולצידה הופיעו שירים באנגלית וביידיש.

הופעות בולטות

במהלך שנות פעילותה הופיעה המקהלה בפני קהלים יהודיים בארצות הברית, בארץ ישראל ובאירופה.

בין הופעותיה הבולטות הייתה הופעה משותפת עם ר' שלמה קרליבך בארצות הברית. על פי סקירה שהתפרסמה במגזין "קול פליי", במהלך הופעה זו שרה המקהלה על במה מסתובבת, ובשלב מסוים קרסה הבמה, ובנס לא היו נפגעים באירוע.

בחודש כסלו תשנ"ב השתתפה המקהלה במופע חנוכה שנערך בהיכל יד אליהו בתל אביב למען ארגון "זכרון מנחם", לצד הזמר החסידי אברהם פריד והמלחין יוסי גרין. במופע ביצעה המקהלה משיריה המוכרים.

במהלך שנת תשנ"ה השתתפה המקהלה גם בכינוס גאולה ומשיח שנערך בלינקולן סנטר בניו יורק, לצד הזמרים מענדי ג'רופי וג'ו עמאר[2].

סיום פעילות המקהלה

בתחילת שנות הסמ"כים הפסיקה המקהלה את פעילותה הסדירה.

בראיון למגזין "קול פליי" סיפר רוזנברג כי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 בוטלו הופעות שתוכננו למקהלה. באותה תקופה נפטר אביו, והוא החליט להפסיק זמנית את עיסוקו בהפקות המוזיקליות.

לדבריו, ההפסקה הזמנית התארכה, ולמעשה הביאה לסיום פעילות המקהלה. שנת תשס"ב (2002) מצוינת בסקירות כמועד סיום פעילותה.

גם לאחר הפסקת הפעילות המשיכו שירי המקהלה להתפרסם ולהיות מושמעים בקרב חובבי המוזיקה החסידית.

סגנון מוזיקלי

ייחודה של "צליל וזמר" היה בשילוב בין שירת ילדים לבין הפקה מוזיקלית עשירה שכללה עיבודים קוליים וכליים.

לצד קטעי מקהלה מרובי קולות, שולבו בהקלטות סולנים בעלי קולות גבוהים, מקהלת גברים מלווה ולעיתים גם קטעים בשפה האנגלית.

המקהלה ביצעה לחנים מאת מלחינים שונים, ובהם יוסי גרין, גרשון פרנקל, אבי רוטנברג ואחרים. לצד אלה ביצעה המקהלה גם לחנים עצמאיים משלה, ובהם השיר "נחמו עמי"[3].

אחד השירים המזוהים עם המקהלה הוא "כי ניחם", שהולחן בידי גרשון פרנקל. לפי עדותו של רוזנברג, בעת מסע הופעות בלונדון התארח בביתו של פרנקל, שמע ממנו את השיר וביקש לכלול אותו ברפרטואר המקהלה.

בין שיריה הידועים של המקהלה נמנים "כאייל תערוג", "אור חדש", "כי ניחם", "התעוררי", "האדרת והאמונה", "אייבישטער" ו"ושמחת".

חברי המקהלה ובוגריה

במהלך שנות פעילותה השתתפו במקהלה ילדים רבים, שחלקם המשיכו לעסוק במוזיקה חסידית ובחזנות גם לאחר התבגרותם.

בין הזמרים והחזנים ששמותיהם נקשרו בפעילות המקהלה נמנים:

  • שלומי דאקס – זמר חסידי שהחל את דרכו המוזיקלית כילד.
  • מענדי וולד – זמר חסידי.
  • זוהר עזר – זמר וחזן, שהשתתף גם בהפקות מוזיקליות נוספות של רוזנברג.
  • ידידיה כהן – חזן שהמשיך לעסוק בחזנות לאחר שנות ילדותו.
  • מיכאל וולף – מבוגרי המקהלה.

Примечания

  1. ^ Айю ямим — хор Хабада в Кфар-Хабаде, COL, 24 нисана 5765 (3 мая 2005).
  2. ^ כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה, באתר חב"דפדיה.
  3. ^ על מנגינה זו חובר ההמנון: הָרַבִּי אִתָּנוּ תָּמִיד // לַחַן: נַחֲמוּ עַמִּי (צְלִיל וְזֶמֶר) // כְּתִיבָה: הָרַב יִצְחָק קַפְּלָן // יוֹשְׁבִים בְּאַחְוָה // מְשׂוֹחֲחִים בְּחִבָּה // שְׁלוּחִים מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת // מִקְּצוֹת הָעוֹלָם // הֵם הִגִּיעוּ כֻּלָּם // וּפְנֵיהֶם כֹּה מְאִירוֹת קוֹרְנוֹת // אֱמֹר אָבִי // מָה לָהֶם הֵבִיא // בָּעֵינַיִם הַזִּיק הַנִּיצוֹץ // עָצְמָה אַדִּירָה // הֵן בָּהֶם מְאִירָה // בַּעֲדָהּ שׁוּם דָּבָר לֹא יַחֲצֹץ // זְכֹר נָא יַלְדִּי // מָה גְּדוֹלָה הִיא הַזְּכוּת // בְּכַמּוּת, בְּאֵיכוּת, // לְמַלֵּא הַשְּׁלִיחוּת // כָּךְ הָרַבִּי אוֹתְךָ // מְלַוֶּה מְעוֹדֵד // כִּי חָסִיד לְעוֹלָם לֹא בּוֹדֵד // מְקֻשָּׁרִים לָעַד // אִם חָלִילָה נִמְעַד // נָשִׂיא הַדּוֹר אִתָּנוּ יִצְעַד // הֵן מְאוּם לֹא יַפְרִיד // זֹאת יִזְכֹּר כָּל חָסִיד // הָרַבִּי אִתָּנוּ תָּמִיד

Сообщить об ошибке на этой странице