Перейти к содержанию

Афтара к недельной главе «Хаей Сара»

Материал из Хабадпедии

הפטרת פרשת חיי שרה היא ההפטרה של פרשת חיי שרה, והיא נמצאת בספר מלכים א' (פרק א', פסוקים א–לא), והיא עוסקת באחרית ימיו של דוד המלך ובהכרזתו על שלמה המלך כיורשו במלוכה.

Содержание афтары

ההפטרה פותחת בתיאור זקנותו של דוד המלך, אשר היה "זקן בא בימים", ובניסיון של אדוניה בן חגית לתפוס את המלוכה בחיי אביו. אדוניה מתנשא לאמור "אני אמלוך", ומגייס סביבו תומכים מקרב שרי המלך ואנשי החצר.

בעקבות זאת באים בת שבע ונתן הנביא לפני דוד המלך ומזכירים לו את שבועתו כי שלמה בנה ימלוך אחריו. דוד מאשר את השבועה ומכריז: "כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה". בת שבע משתחווה לדוד ואומרת: "יחי אדוני המלך דוד לעולם".

ההפטרה מסתיימת בהכרזה זו, ואינה ממשיכה לתיאור משיחת שלמה למלך וישיבתו בפועל על כסא המלוכה.

הקשר לפרשת חיי שרה

ההפטרה היא מעין הפרשה בכמה פרטים:

א. בפרשה מוזכר איך שאברהם אבינו היה "זקן בא בימים", בדומה לפתיחת ההפטרה בתיאור זקנותו של דוד המלך.

ב. בפרשה בוחר אברהם ביצחק בנו כממשיך דרכו ומנחיל לו את כל אשר לו, ככתוב: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק", בעוד שאת בני הפילגשים הוא משלח מעל יצחק. בדומה לכך, דוד בוחר בשלמה בנו ליורשו במלוכה, ולא באדוניה שביקש למלוך תחתיו.

ג. בשני המקרים מתבררת בחירתו של האב בבנו הממשיך, תוך הפרדתו משאר בניו, שאינם ממשיכים את הקו המרכזי של בית האב.

Объяснение Ребе

בלקוטי שיחות מבאר הרבי את הקשר הפנימי בין ההפטרה לפרשה, ובתוך כך מסביר מדוע ההפטרה מסתיימת בהכרזת בת שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ואינה ממשיכה לתיאור מלכות שלמה בפועל.

סיום ההפטרה והצורך במשיחת שלמה

לכאורה, מכיוון שסיום הפרשה עוסק בתקופה שלאחר פטירת אברהם, ככתוב "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו", היה ראוי שגם ההפטרה תסתיים בתיאור מלכות שלמה בפועל, ולא בהכרזת בת שבע על דוד.

הביאור בזה קשור לדין משיחת מלך בן מלך. לדעת הרמב"ם, כאשר בן המלך יורש את המלוכה מאביו, אין המשיחה יוצרת את עצם המלכות, אלא נועדה לסלק מחלוקת ולהודיע לכל שהבן הוא המלך לבדו. נמצא שמלכות שלמה היא המשך למלכות דוד, ולכן אין הכרח להזכיר בהפטרה את משיחתו בפועל.

נצחיות מלכות בית דוד

והטעם שלא נזכרה בהפטרה מלכות שלמה עצמה, אף שהיא המשך למלכות דוד, מבאר הרבי שיש חילוק בין דיני משיחת מלך המובאים ברמב"ם בהלכות מלכים, השייכים גם למלכי ישראל, לבין דיני המשיחה המובאים בהלכות כלי המקדש, העוסקים במלכי בית דוד.

בהלכות כלי המקדש מדגיש הרמב"ם שמשיחת מלך בן מלך נועדה "להודיע לכל שזהו מלך לבדו". עניין זה קשור למעלתה המיוחדת של מלכות בית דוד, שנמשכת באופן נצחי. מלכי בית דוד נמשחים בשמן המשחה שעשה משה רבינו, שעליו פוסק הרמב"ם שמעולם לא נעשה שמן אחר כדוגמתו, ומכאן הקשר בין שמן המשחה לבין נצחיות המלכות.

הרמב"ם מדגיש שמלכות בית דוד ניתנה ל"זרע דוד ושלמה". משמעות הדבר היא שהבחירה האלקית במלכות בית דוד קשורה לא רק בדוד, אלא גם בשלמה, שנבחר באופן מיוחד להמשיך את מלכותו.

על שלמה נאמרה נבואה מפורשת בדבר בחירתו והכנת מלכותו על ישראל לעולם. בחירה מיוחדת זו הביאה לכך שמלכות שלמה הייתה על כל ישראל, בדומה למלכות דוד אביו, בשונה משאר מלכי בית דוד שמלכו לאחר מכן.

נמצא שמלכות דוד ושלמה היא עניין אחד, שבו באה לידי ביטוי הבחירה האלקית הנצחית במלכות בית דוד. בחירה זו אינה מתבטלת גם כאשר ישראל חוטאים ונענשים, כפי שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם. וחסדי לא אפיר מעמו".

הקשר לבחירת אברהם והאבות

על פי זה מתבאר הקשר העמוק בין ההפטרה לפרשה: כשם שהבחירה האלקית בדוד הייתה בחירה נצחית, שבאה לידי ביטוי בשלימותה על ידי שלמה, כך גם הבחירה באברהם ובזרעו לא הגיעה לשלימותה אלא באמצעות המשך הבחירה ביצחק וביעקב.

אברהם הוא הראשון שבאבות שבו ניכרת הבחירה האלקית, אולם המשך הבחירה ביצחק וביעקב הוא המגלה את שלימותה. דווקא ביעקב התבררה הבחירה בשלימותה, בהתאם לדברי חז"ל "אין קורין אבות אלא לשלושה".

על פי זה מובן מדוע ההפטרה אינה מסתיימת בתיאור מלכות שלמה בפועל: כשם שבפרשתנו עדיין לא הסתיימה שלימות הבחירה באברהם ובזרעו, שהרי המשך הבחירה בא ביצחק וביעקב, כך גם בהפטרה מודגש שלב הבחירה בדוד, ששלימות המשכתה מתגלה באמצעות שלמה. בכך מתבטא הקשר בין ההפטרה לפרשה, שבה מתוארת תחילת התגלותה של הבחירה האלקית באבות והמשכתה לדורות[1].

רמז לגאולה העתידה

הכרזת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" רומזת לנצחיות מלכות דוד, שתבוא לשלימותה על ידי מלך המשיח, שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה". הכרזה זו מבטאת את התגלות מציאותו של מלך המשיח, ולאחריה תבוא התגלותו לעין כל באמצעות פעולותיו, עד לתיקון העולם כולו לעבוד את ה', בקיום הייעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד". [2]

Примечания

Сообщить об ошибке на этой странице