Перейти к содержанию

משתמש:יחי המלך המשיח בכובע/לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח א

Материал из Хабадтекста
Эта страница нуждается в правке: возможно, страница страдает техническими недостатками, такими как малое количество внутренних ссылок, стиль, требующий улучшения, или необходимость корректуры, либо её нужно оформить.
Вы можете помочь и исправить недостатки, но, пожалуйста, не удаляйте это уведомление, пока страница не исправлена. Если вы считаете, что на странице нет проблемы, можно указать это на странице обсуждения.
«Ликутей сихот бе-иньяней Геула у-Мошиах»
Часть 1
Берешит 1 • Берешит 2 • Ноах 1 • Ноах 2 • Ноах 3 • Лех леха 1 • Лех леха 2 • Ваера • 20 хешвана 1 • 20 хешвана 2 • Хаей Сара • Толдот 1 • Толдот 2 • Толдот – Рош ходеш кислев • Ваеце 1 • Ваеце 2 • Ваеце 3 • Ваишлах 1 • Ваишлах 2 • Ваишлах 3 • Ваишлах – 19 кислева • 19 кислева 1 • 19 кислева 2 • 19 кислева 3 • 19 кислева 4 • 19 кислева 5 • Ваешев 1 • Ваешев 2 • Ваешев 3 • Ваешев 4 • Ваешев 5 • Микец • Микец – Ханука 1 • Микец – Ханука 2 • Ханука • Ваигаш – Ханука • Ваигаш 1 • Ваигаш 2 • Ваигаш 3 • Ваигаш 4 • 10 тевета 1 • 10 тевета 2 • 10 тевета 3 • Ваехи – 10 тевета • Ваехи 1 • Ваехи 2 • Ваехи – Шабат хазак
Часть 2
Шмот 1 • Шмот 2 • Шмот 3 • Шмот 4 • Шмот 5 • Ваэра 1 • Ваэра 2 • Ваэра 3 • Ваэра – Рош ходеш шват • Бо • Бо – 10 швата 1 • Бо – 10 швата 2 • 10 швата 1 • 10 швата 2 • Бо – Бешалах • Бешалах 1 • Бешалах 2 • Бешалах – Итро • Итро • 22 швата • Мишпатим • Трума 1 • Трума 2 • Тецаве • Глава «Захор» – Пурим • Ки тиса • Ваякгель • Ваякгель-Пкудей – А-Ходеш • Пкудей 1 • Пкудей 2
Часть 3
Ваикра • 2 нисана 1 • 2 нисана 2 • Цав • Шабат а-Гадоль – Цав • Канун Песаха • Последние дни праздника Песах • Ахарон шель Песах 1 • Ахарон шель Песах 2 • Ахарон шель Песах 3 • Дни счёта Омера • 28 нисана • Шмини 1 • Шмини 2 • Шмини 3 • Шмини 4 • Шмини 5 • Пиркей авот • Тазриа 1 • Тазриа 2 • Тазриа 3 • Тазриа 4 • Тазриа-Мецора 1 • Тазриа-Мецора 2 • Мецора • Ахарей-Кдошим • Кдошим • Эмор 1 • Эмор 2 • Песах шени – Беар • Лаг ба-Омер • Бехукотай 1 • Бехукотай 2 • Бехукотай 3 • Бехукотай 4 • Бехукотай 5
Часть 4
Праздник Шавуот 1 • Праздник Шавуот 2 • Насо • Беаалотха • Шлах 1 • Шлах 2 • Шлах 3 • 28 сивана • Корах – 12-13 тамуза • Хукат 1 • Хукат 2 • Хукат 3 • Хукат – 12-13 тамуза • 12-13 тамуза 1 • 12-13 тамуза 2 • 12-13 тамуза 3 • Балак 1 • Балак 2 • Балак 3 • Балак 4 • Балак 5 • Балак 6 • Балак 7 • Балак 8 • Балак – 17 тамуза 1 • Балак – 17 тамуза 2 • Пинхас 1 • Пинхас 2 • Пинхас 3 • Пинхас 4 • Пинхас 5 • Бейн а-мецарим – Пинхас 1 • Бейн а-мецарим – Пинхас 2 • Бейн а-мецарим – Матот • Матот-Масэй 1 • Матот-Масэй 2 • Матот-Масэй 3 • Матот-Масэй – Менахем-Ав • Масэй • Масэй – Бейн а-мецарим
Часть 5
Дварим – Шабат Хазон 1 • Дварим – Шабат Хазон 2 • Дварим – Шабат Хазон 3 • Дварим – Шабат Хазон 4 • Дварим – Шабат Хазон 5 • Дварим – Шабат Хазон 6 • Шабат Хазон 1 • Шабат Хазон 2 • 5 менахем-ава • Ваэтханан • Ваэтханан – Шабат Нахаму 1 • Ваэтханан – Шабат Нахаму 2 • Ваэтханан – Шабат Нахаму 3 • Ваэтханан – Шабат Нахаму 4 • Шабат Нахаму • Экев 1 • Экев 2 • Экев 3 • Экев 4 • Реэ 1 • Реэ 2 • Реэ 3 • Элул – Реэ • Шофтим 1 • Шофтим 2 • Шофтим 3 • Теце 1 • Теце 2 • Теце 3 • Таво 1 • Таво 2 • Ницавим • Канун Рош а-Шана • Пост Гедальи • Суккот • Симхат Тора 1 • Симхат Тора 2 • Симхат Тора 3
Дополнения
«Адраним» на Рамбам: 5735 (1) • 5745 (2) • 5746 (3) • 5747 (4) • 5748 (5) • 5749 (6) • 5750 (7) • 5751 (8) • Законы . . которые никогда не отменятся • Адран на трактаты «Брахот» и «Моэд катан» • О «Бейт рабейну ше-бе-Бавель» • «Иньяно шель Мошиах»

Развитие мудростей мира как подготовка к Геуле

א. בשייכות לפסוק[1] "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)", איתא בזהר[2]: "ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" – שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.

הפירוש דשני הענינים "תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא" [המרומזים בפסוק הנ"ל[3]:"נבקעו כל מעיינות תהום רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות השמים נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)"] הוא: "חכמתא לעילא" היא חכמת התורה, ו"חכמתא לתתא" – חכמות העולם[4];

וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ"ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה[5]

וכידוע מאמר הצ"צ[6], שהקץ דביאת המשיח דשנת תר"ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו"ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' "מלאה הארץ דעה את ה' גו'"[7]]; ומספר שנים לפנ"ז נדפס התו"א (בשנת תקצ"ז[8]) – שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה"יתפרנסון"[9] (דספרא דילך) וה"יפוצו"[10] דמעיינות הבעש"ט, שהתגלותו היתה[11] בסמיכות לשנת ת"ק[12], וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.

וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה "לאעלא בשביעאה", מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה[13] לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא "מעין" תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם "לאעלא בשביעאה"?

יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם – שעי"ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר "גרם" להתפתחות חכמות העולם – וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה[14] (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?

ב. העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, "בשביל התורה ובשביל ישראל"[15] וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" – ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע"י ישראל, לעבודת ה'.

וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם[16], שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא[17]) "להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו".

[אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו"ר הזקן מסיים שם "וזהו טעמו של הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן", לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ"ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא "מלביש ומטמא בחינת חב"ד שבנפשו האלקית"[18]].

ג. בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ"ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו"ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי[19]) – כיון שכל האויר וההשקפה של דל"ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה בהשגחה פרטית של הקב"ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') וכיסוד לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) – ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה[20] וכו'.

וברובם ככולם – אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר – נעלה יותר וכו'.

וכמפורסם המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול וכו' – ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ"ל בפרט.

הטענה" המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' – הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה־120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב"ה אל תביאנו לידי נסיון"[21] – ויש להאריך כו"כ ואכ"מ.

ד. מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה "לאעלא בשביעאה", מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.

מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד[22] "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר", היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ"ל, "ומלאה הארץ דעה את ה' גו'", אלא גם באופן של "וראו כל בשר", שהבשר הגשמי יראה את "פי ה' דבר";

כלומר, לא רק שתהי' הראי' "בעין השכל הרוחני", אלא גם (כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי[23]) "ראיה גשמית בעין גשמי"; ויתירה מזו: מכך שכתוב "וראו כל בשר" – ולא "וראו כל עיני בשר" [ע"ד "ותחזינה ענינו"[24]] – משמע, שלא רק ה"עין הגשמי", אלא גם הבשר הגשמי גופא יראה "כי פי ה' דבר".

וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה "לאעלא בשביעאה" – כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם "לעבודת ה' או לתורתו", הדבר מסייע בהכנה "למעין" ד"וראו כל בשר" – ראי' גשמית ומוחשית – בעניני עבודת ה'.

ה. דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה"טבע", ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע"י "טלפון", או יתירה מזו[25], ע"י "רדיו"]

וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.

וחידוש זה בעולם – האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד"עין רואה ואוזן שומעת"[26]. ואדרבא:

Примечания

  1. ↑ פרשתינו ז, יא.
  2. ↑ ח"א קיז, א. – בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב ("וארובות השמים נפתחו"). אבל ברא"ג הובא באוה"ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב.
  3. ↑ רא"ג שבהערה הקודמת.
  4. ↑ ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי"ב) לזהר
  5. ↑ ועיי"ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס"ו. לקו"ש ח"ז ע' 206 ואילך.
  6. ↑ ראה תורת שלום ע' 237.
  7. ↑ ישעי' יא, ט. ובארוכה – רמב"ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי"ש (ושם הל' תשובה רפ"ט).
  8. ↑ ראה היום יום ע' טז. ובכ"מ.
  9. ↑ לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . כשיפורש להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו"ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ"ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' יפורשו מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר"י זלה"ה כו' שיבינו כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ"ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. – ראה גם כן הקדמת הרח"ו לשער ההקרמות.
  10. ↑ אגה"ק דהבעש"ט – נדפסה בסו"ס בן פורת יוסף. ובכ"מ.
  11. ↑ שנת תצ"ד (לקו"ד ח"א לא, א. ועוד).
  12. ↑ עיין אוה"ח ר"פ צו.
  13. ↑ См. «Тания», начало гл. 37.
  14. ↑ ראה אוה"ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.
  15. ↑ אותיות דרע"ק ב'. פרש"י ר"פ בראשית. ועוד.
  16. ↑ להעיר מדרמ"צ (סא, ריש ע"ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח"כ לשאר חלקיו כו' ע"ש.
  17. ↑ ספ"ח.
  18. ↑ תניא שם. – דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש"ש, וכן דיוק לשון התניא "שיודע . . הרמב"ם ורמב"ן ז"ל נת' בלקו"ש חי"ב ע' 197 ואילך.
  19. ↑ חולין יוד, א.
  20. ↑ ראה רמב"ם פ"ב דהל' ע"ז ה"ב: צוונו הקב"ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע"ד עבודתה כו' (עיי"ש ובה"ג).
  21. ↑ בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.
  22. ↑ Йешаяу 40, 5.
  23. ↑ שער האמונה פכ"ה ואילך. וראה תניא פל"ו.
  24. ↑ נוסח התפילה. וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ"ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.
  25. ↑ ראה לקמן בפנים סעיף ז'.
  26. ↑ אבות פ"ב מ"א.

משיחות ש"פ מקץ וש"פ משפטים תשכ"ו, ד' מרחשון וכ"ח אדר, תשכ"ז. נדפס בלקו"ש חט"ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.