משה דובער ריבקין

הרב משה דובער ריבקין (כ"א בכסלו תרנ"ג - י"ח בחשוון תשל"ז) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.
תולדות חיים

נולד לרב בן ציון ריבקין (יליד תרכ"ב) רבה של סינצי שבפלך פולטבה במדינת רוסיה, בכ"א כסלו תרנ"ג[1] ולאמו אסתר. אביו היה תלמיד הישיבה בליאדי והוסמך מגדולי הדור.
מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.
בשנת תרס"ה נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם נקשר במיוחד למשפיע ר' מיכאל בלינער.
לאחר תום לימודיו נשא את נעכא פייגל בת החסיד ר' יעקב טוביה הבר שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית חיה מושקא שניאורסון אשת הרבי.
בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של אדמו"ר הרש"ב הרבי הריי"צ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי.
תורת אמת

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם.
הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.
הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי. באוזני מספר חסידים אמר[2]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"[3].
נתק בין חתנו לחצר הרבי
בשנת תשל"ה שר הדתות דר. יצחק רפאל דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ושכבר נלחם בהחפץ חיים בעניין זה ונצחו, ומוכן הוא למערכה מול ליובאוויטש, וגם פה ינצח. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו שר, (באמרם שהנ"ל הוציא הכחשה שאמר דבר כזה, אך הרבי לא "קנה" הכחשה זו) הרבי דיבר בהתוועדות (י"ט כסלו, תשל"ה. ועוד התוועדויות בשבועות שלאח"ז) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, צירפו את שמו של הרב ריבקין למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.
בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.[דרושה הבהרה]
בעקבות הפרשה ובניגוד לרצון חמיו, החל חתנו אהרן בן-ציון שורין[4] בפרסום כתבות נאצה בעיתון "פארווערטס" שבו היה עורך - נגד חב"ד והרבי העומד בראשה. בכתבות, כונו טנקי המבצעים בכינויי גנאי, וכן נטען שיש בליובאוויטש "בריגדות טרור". במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין[5], והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת הנפש שגרם חתנו. מנגד כאב הרבי על מעשיהם של מספר בחורים ש'קנאו' לכבוד חב"ד ועשו מה שעשו, הרבי דרש מהחסידים לא להגיב בשום צורה לכל הכתבות, ואמר בהתבטאות נדירה: "אני (ואמר שמו הק') הוא בעל הבית בליובאוויטש" וש"בליובאוויטש אין טרור בריגדה".
הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה[6].
הרב ריבקין נפטר בי"ח חשוון תשל"ז[1], ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים[7].
הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון[8].
ספריו
- אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא. הוצאה ראשונה בתשי"ב, והוצאה שניה בתשל"ו
- קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב
- שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א
- תפארת ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה
- רבים מחידושיו מופיעים בקבצי האוהל (קובץ תורני)
משפחתו
- אחיו הבכור, ר' אברהם יצחק ריבקין. שו"ב דמירגורוד, פלך פולטבה.
- רעייתו נעכא פייגל ריבקין - נולדה כ' אייר תר"ס, בקאליש. נפטרה כ"ט תמוז תשמ"ח.
- בנו, הגאון רבי שלום ריבקין[9], גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב
- בתו, עלא שורין.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'
הערות שוליים
- ^ 1 2 ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
- ^ מפי הרב הלל פבזנר.
- ^ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד
- ^ יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו
- ^ ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בתורת מנחם חלק ע"ט). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בתורת מנחם חלק ע"ט).
- ^ ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.
- ^ על מצבתו נחקק: ""פ"נ הרה"ג הח' התמים גדול בתורה ובחסידות מוהר"ר משה דובער בהרה"ג הח' מוהר"ר בן ציון זללה"ה ובן הרבנית אסתר ע"ה ריבקין. תלמיד ומקושר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ולבנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מליובאוויטש. הרביץ תורה בישיבת תורת אמת חב"ד באה"ק ת"ו ובמתיבתא תורה ודעת באמריקה במשך יותר מחמישים שנה והעמיד תלמידים לאלפים. מח"ס "תפארת ציון" ו"אשכבתא דרבי". נפטר י"ח מרחשון התשל"ז ת'נ'צ'ב'ה' לזכר קדושים אחיו הגדול הרה"ח אברהם יצחק ע"ה, אחותו הגדולה מרת הדסה ע"ה ובעלה ר' אלימלך ז"ל בן שיינא ע"ה וילדיהם, אחיו הצעיר ר' שמואל שניאור זלמן ע"ה ואשתו מרת סימא ע"ה בת שרה ע"ה ובתם ע"ה, בני הגה"ח רבי בן ציון זללה"ה והרבנית אסתר ע"ה, כולם ומשפחותיהם נפלו חללים בידי צר הצורר ימ"ש ביעקאטערינוסלב, בשנת ה'תש"א הי"ד ותנצב"ה".
- ^ חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.
- ^ ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.
קוד אישיות: № 6160784800
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חברי ועד לבנין האוהל
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- אישים בקראון הייטס
- ראשי ישיבות חב"ד בעבר
- צוות ישיבת תורת אמת
- צוות ישיבת תורה ודעת
- אישים שנולדו בשנת תרנ"ג
- מחברים תורניים
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- אישים שנפטרו בשנת תשל"ז